בואו נדבר על סביבת העבודה הדיגיטלית

"אצלנו כולם משתמשים במחשב. יש פורטל, יש אינטרא-נט, אפילו אפשר להשתמש במערכת הדוא"ל והיומן מהטלפון הנייד, אנחנו לגמרי דיגיטליים" (תשובה שכיחה). אז זהו שלא כאשר מדברים על Digital Workplace מדברים על תפיסה ארגונית. תפיסה כוללת של כלי עבודה דיגיטליים הכוללים בין השאר עבודה בסביבת ענן, יישומי תקשורת, חיבור עם מערכות ארגוניות, שימוש באפליקציות מובייל לטובת העובדים ועוד. כלי העבודה הדיגיטליים מאפשרים לבצע את המשימות בצורה יותר טובה: חיבור צוותים, חיזוק התקשורת והשיתוף, ניהול ידע, הנגשת מערכות תפעוליות, ניטור וניתוח המידע ועוד ועוד. מעבר לכל היתרונות, סביבת העבודה הדיגיטלית מאפשרת לכל עובד להתחבר למערכות הארגון ולעמיתים/ צוות שלו מכל מקום בו הוא נמצא. העבודה יכולה להתבצע למעשה מכול מקום בו הוא יבחר לעשות אותה ולאו דווקא במקום העבודה. התפיסה מגשרת בין העשייה הארגונית לעידן הדיגיטלי. היא מחזקת את חוויות העובד, מייעלת את העבודה ותורמת למיצוב הארגון כחדשני. אז למה כל הטוב הזה, כל מה שארגון משווע שיקרה, לא תופס תאוצה ולא מאומץ על ידי ארגונים (בעיקר בארץ)? הסיבה העיקרית היא שאין גורם אחד האחראי לתחום הדיגיטל הפנים ארגוני. סמנכ"לי הדיגיטל פועלים בעיקר החוצה, כלפי הלקוחות. מנגד, אנשי המחשוב אחראים על כלל המערכות בארגון. בגלל שאין גורם אחד אשר יש לו תמונה כוללת של התפתחות הדיגיטל בארגון, אין אף בעל תפקיד שמתכלל את כל הפעילות הדיגיטלית, אין אסטרטגיה רוחבית להטמעת יישומי הדיגיטל ואין תוכנית סדורה לפיתוח יישומים. כל מנהל מחליט לעצמו באלו כלים להשתמש (דבר שגורם לעומס ולפעילות כפולה) ומה שקורה לרוב שיש אוסף של מערכות שלא מדברות אחת עם השנייה ומסרבלות את העבודה. סביבת עבודה דיגיטלית דורשת ראייה אסטרטגית. סיבה נוספת היא העובדים אשר לא ממהרים לאמץ את היישומים. מצד אחד, הם מרגישים עומס של מערכות (במיוחד כאשר לא קיים קו מנחה בהוספת מערכות), ולא יודעים באיזה יישום להשתמש ומתי. מצד שני, חלק מהעובדים מאותגרים דיגיטלית, זה שנותנים להם כלים זה לא אומר שהם יודעים איך להשתמש בהם. כאשר נותנים כלים דיגיטליים לעובדים צריכים להדגיש את הערך המוסף בשימוש בהם וצריך לחזק את האוריינות הדיגיטלית בקרב המתקשים. עוד סיבה היא סיבה תרבותית. השימוש בדיגיטל משנה את התרבות הארגונית, את אופי העבודה, מהירות זרימת המידע, צורת ביצוע המשימות ופותח אפשרויות חדשות (כמו עבודה מרחוק). צריך להתאים את התרבות הארגונית לשינויים. ופה מתרחשת הטעות השכיחה ביותר. ארגונים תמיד מעדיפים להשקיע בטכנולוגיה מאשר בתרבות. זה יותר קל, זה יותר "סקסי" וקיימת שאיפה מוטעית שהטכנולוגיה תשפר את התרבות (מה שלא יקרה לעולם). נדרשת התאמה בין השינויים שמביא הדיגיטל לעשייה ולתרבות הארגונית. <יש עוד לא מעט סיבות אבל לא רוצה להעמיס> בפועל, העובדים חווים בשעות הפנאי שלהם את ההתקדמות הטכנולוגית והשיפור הדיגיטלי. כאשר מגיעים לעבודה חווים את התקיעות הארגונית בכל הקשור לדיגיטל

כשמדברים על סביבת עבודה דיגיטלית מדברים על אקוסיסטם רחב, הצגתי רק את קצה הקרחון. בתמונה, אחד התרשימים האהובים עלי המסביר את מגוון האפשרויות הקיים היום בסביבת העולם הדיגיטלית (אני עוסק באזור הירוק). עם כל העושר הקיים בתרשים עדיין חסרים נושאים נוספים: ניהול משותף של פרויקטים (כמו Asana או Monday), למידה ארגונית, אנליטיקה ועוד. אבל הוא כן מראה את המגוון העצום בכל הקשור לדיגיטל בארגונים.

מקור התמונה- מאמר