הקשר בין סימון ביילס וציבור העובדים

הפרישה של סימון ביילס אמורה להיות נורת אזהרה מהבהבת אצל מנהלים ומקבלי ההחלטות בארגונים.

מה הקשר בין המתעמלת המחוננת והעובדים? שניהם משאבים אשר אמורים לתת תפוקה - ביילס במדליות והשגיות, העובדים בעמידה במשימות.

קבלנו המחשה חיה מה קורה מעודף לחץ, דרישות וצפייה - קריסה מנטלית.

לא סתם ציטטתי את ביילס, אף אחד לא אוהב להיות משאב. צריך לזכור שיש אנשים מאחורי הדרישות. החוסן של העובדים הוא מפתח להצלחת ארגונים. עם כל הלחץ חייבים לתת מקום לרווחת העובדים, לשמור על בריאותם הנפשית והפיסית.

זאת הסיבה שדווקא בתקופה זאת, פוסט-פנדמיה, האנושיות נדרשת ופעילות wellbeing היא בין הנושאים החשובים (אם לא ה-) למניעת שחיקה והמשך התנהלות בריאה של ארגונים.

נדרש לעצב 'חוזה' חדש בין הארגון והעובדים - המגיפה שינתה את תפיסות העובדים ההעדפות והדרישות שלהם. ארגונים צריכים להתאים עצמם לתוצאות השיבוש שיצרה המגפה.

אין ברירה, אי אפשר להתנהל בשגרה חדשה על פי סדר ישן . לדוגמא:

--> העובדים רוצים לעבוד מהבית? תאפשרו להם. באמת, לא רק כמס שפתיים.

--> העובדים רוצים לשלב בית-עבודה? תסמכו עליהם ותנו להם את הגמישות לבחור מול הצרכים של הארגון.

--> עבודה מרחוק? תקבעו כללים ומדיניות כדי לשמור על איזון בין פגישות זום, עבודת צוות ועבודה אישית.

--> עובדים מראים סימני שחיקה? תהיו קשובים, אל תתעלמו, תיזמו פעילויות לחיזוק ותמיכה. ועוד

ארגונים שימשיכו בקו המחשבה הישן, מרבית הסיכויים שהעובדים שלהם יקרסו כמו ביילס. התוצאה אצלה זה פרישה מהתחרות ואיבוד מדליות, בארגונים מדובר על גל עזיבות ואי עמידה ביעדים. נדרש אומץ אצל מקבלי החלטות לשנות *באמת* את ההתנהלות הארגונית ולהתאימה למציאות החדשה

זה מה ש ביילס אמרה, תחליפו המילה עולם במילה ארגון ותחשבו על העובדים שלכם והדרישות מהם.

“We also have to focus on ourselves, because at the end of the day, we're human, too, we have to protect our mind and our body, rather than just go out there and do what the world wants us to do."