top of page
הרשמה לקבלת עידכונים

תודה על ההרשמה

למה כל כך קשה לרכוש מיומנויות חדשות?


בכל שיחה על עולם העבודה העתידי (או המהפכה התעשייתית הרביעית), לרוב יעלה הצורך ברכישת כישורים חדשים הנדרשים בסביבת העבודה הדיגיטלית, מיומנויות שיעזרו לאנשי הארגון לעבוד בסביבה עתירת טכנולוגיה.

למרות ההסכמה ולמרות הבנת הנחיצות, מתברר שהיישום לא פשוט בכלל. גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית.


פרופסור לינדה גרטון (Lynda Gratton) מבית הספר לעסקים של לונדון (London Business School) מונה 3 חסמים לרכישת מיומנויות, במיקוד על "המיומנויות הרכות".


הסיבה הראשונה היא שאנחנו לא יודעים איך ללמוד את זה - בתי הספר הרגילו אותנו לשנן, ללמוד בעל פה, להתמקד בכתוב בלי מקום להמצאה ודמיון. הדרישה להתחיל ללמוד נושאים יותר מופשטים היא משימה לא טריוויאלית עבור הרוב. אמנם לאחרונה מדברים על שינוי שיטות לימוד אבל זה לא תופס עבור עובדים אשר חוו את שיטת החינוך המסורתית. (מתקשר לי עם הרצאתו של סר קן רובינסון על איך בתי הספר הורגים את היצירתיות).


הסיבה השנייה היא המסכים (או הטכנולוגיה) - כאשר נמצאים מול מסך הסמרטפון בחלק משמעותי מהזמן, האינטראקציה החברתית (או המשפחתית) נפגעת וכך הכישורים החברתיים (נורמות התנהגות, אמפטיה, שיתוף פעלה וכדומה). מה שאומר שאם הבסיס גרוע (בתי הספר) הרי שבגלל הטכנולוגיה אנחנו לא מצליחים לגשר על הפער.


הסיבה השלישית היא סביבת העבודה - מקומות העבודה הן לרוב סביבה לחוצה (עמידה ביעדים או ב דדליין). למידת מיומנויות רכות, במיוחד אלו הקשורות ברגש, לא אפקטיבית תחת לחץ (סיבה פיזיולוגית הקשורה לפעילות המוח). מה שאומר שאם הבסיס גרוע, והטכנולוגיה תוקעת, הרי הסביבה גם לא מאפשרת.

לכל חסם יש פתרונות אבל לפני שרצים לפתרון, כדאי לאפיין את הבעייתיות.


לגבי הארגונים, הייתי רוצה להוסיף סיבות משלי, למה לא משקיעים בהקניית מיומנויות?


** תחושת אי דחיפות (מוטעית) – במרבית הארגונים עדיין לא חשים את עוצמת השינוי. לא מעט מנהלים חושבים שתחזיות זה נחמד אבל יש להם נושאים דחופים מזה. התעדוף הנמוך של פיתוח המיומנויות, בלי לחשוב שני צעדים קדימה ולהיערך, יפגעו בסופו של דבר בארגונים. בדיוק כמו שחווית לקוח הפך "פתאום" לנושא קריטי וארגונים התחילו להשקיע משאבים בטרוף על מנת לעמוד במגמה, כך יקרה גם עם נושא זה.


** העובד כמשאב – מצד אחד כולם צריכים לעמוד ביעדים, ומצד שני עובדים העוסקים בלמידה לא נותנים תפוקה. הפורום הכלכלי העולמי מדבר על צורך של 25 ימי למידה בשנה שזה יומיים בחודש. מכירים הנהנלה שתוותר על שני ימי עבודה בחודש? :/ יחד עם אי הדחיפות מהסעיף קודם, עבור מקבלי ההחלטות העלות לא שווה את התועלת. יש פתרון מוכח, כמו גוגל אשר מעודדת את העובדים להשקיע 20% מזמנם בפרויקטים אישיים, אפשר לעשות אותו דבר עם למידה. זה הכל עניין של ראייה חדשנית ותכנון עבודה. (וכמובן, כאשר עובד מרגיש שהארגון משקיע בו הוא ייתן יותר תפוקה)

** המון מיומנויות, במה להתחיל? – רשימת המיומנויות והכישורים ארוכה ומגוונת לכל ארגון הדגשים שלו. הכל נראה חשוב, הכל נשמע דחוף. העומס גורם ל"שיתוק" ותהליך קבלת החלטות ארוך מאוד אשר גורם לעיכוב בהתנעת התהליך. רוצים לדעת במה להתחיל? באוריינות דיגיטלית. לעזור לעובדים לקבל את הטכנולוגיה דיגיטליות, להוריד חסמים ולפתח גישה חיובית ופתוחה כלפי הדיגיטל כחלק בלתי נפרד מהעבודה. אחרי זה כל מיומנות מול צרכים ארגוניים.


Comments


קטגוריות
bottom of page