שלוש מחשבות על בינה מלאכותית ומיומנויות

זה באמת יוצא דופן לראות את קצב האימוץ של ChatGPT, ומדהים לראות את השימושים המגוונים והמרשימים מהתשובות והכיוונים שהכלי נותן (וגם הפך לבאזזוורד מאוד מרשים).

**

למרות היכולות המדהימות, אני עדיין ספקן *בשלב זה*

מבחינת הכלי עצמו, הוא מחזיק מידע לא עדכני, הוא תקוע ב 2021, הוא סובל לעיתים מהזיות (hallucinations) כאשר הוא נותן תשובות מומצאות בביטחון מוחלט וגם לא נותן סימוכין לקביעות שלו.

הבעיה העיקרית שלי היא דווקא מול התוכן שלו. הבוט יכול לעבור מבחני רפואה, עריכת דין או MBA, לכתוב מאמרים, להתוות תוכניות שיווק, לנסח cover letter או קורות חיים.

בסוף, הבוט מספק טקסטים אשר יתכן ופוגעים בול, אבל תכלס התוכן גנרי, התשובות נכונות אבל כלליות.

האם אנחנו עומדים להיות מוקפים בתוכן בינוני? חושש שיש מצב שכזה.

לכן עלינו לפתח את החשיבה הביקורתית (critical thinking) - היכולת לשפוט באופן אובייקטיבי את התוכן, לנתח את הטענות העולות, לבחון את הראיות, להוריד סטראוטיפים (או מילות באזז), לתת נימוקי נגד מבוססים ועוד.

המיומנות חשובה בכל מקרה כיום, בעידן הפוסט-אמת. חייבים לדעת לסנן תכנים שאנו נחשפים אליהם, פייק ניוז, קונספירציות וגם טכנולוגיית הדיפ פייק המאפשרת להציג וידאו של אדם שלא צולם אלא נוצר על ידי מכונה.

ועכשיו פריצת הבוט מחייב אותנו כפליים.

אחד הכישורים הנדרשים ביישומי בינה הוא לדעת מה לכתוב ב פרומפט (prompt engineering). זה אומר שצריך לדעת איך לשאול את השאלות הנכונות, שזו בעצם אחת היכולות בחשיבה ביקורתית.

**

התגובה של מוסדות החינוך לבוט ממש ביאסה אותי

האיסור באונ׳ בן גוריון או החסימה בניו יורק, כדוגמאות, רק מראה איך בשנת 2023 מוסדות האמורים להיות חוד החדשנות המחשבתית עדיין חושבים שאפשר לחסום תופעות רשתיות.

חוצמזה, אז הוציאו אתכם מאזור הנוחות, למה להדוף בברוטליות? למה לא לעצור רגע ולראות איך השימוש בכלי יכול לחזק את הלומדים - האוריינות הדיגיטלית, החשיבה הביקורתית, יכולת החקר, כישורי החיים (כן כן) ועוד. דוגמא, הוראות מעולות שפרסם פרופ' מאוניברסיטת וורטון לתלמידים שלו

מה שאומר שצריך לחזק את הסתגלנות שלנו.

כולנו כבר בוגרי שנה א' וצלחנו בהצלחה את השיבוש שיצרה המגפה והשפעותיה על חיינו האישיים והמקצועיים. יש הוכחה שאפשר להסתגל לתנאים חדשים ומפתיעים.

עכשיו הגענו לשלב הבא בהסתגלות, לחיות ולעבוד לצד מכונות חכמות.

היכולות של המכונות רק יתגברו, ההתקדמות תהיה מהירה, ההתפתחות הטכנולוגית מטורפת (OpenAI השיקו בדצמבר את מודל Point-E שעושה מודלים ומייצר חפצים בתלת מימד, רק אומר)

אנו נדרשים לראות ולקבל את השינויים, להבין איך זה משפיע עלינו, לנתח יתרונות/ חסרונות ולפעול בהתאם. זה נכון לחיינו האישיים, לחיינו המקצועיים ולמקבלי ההחלטות בארגונים.

**

הפריצה הפתאומית והמפתיעה של יכולות הבינה המלאכותית תגיע גם לארגונים.

זה לא תרחיש בדיוני שבזמן הקרוב מקבלי ההחלטות יחשפו למערכות חכמות שיוכלו להחליף חלקים נרחבים במחלקות הרכש, הייעוץ המשפטי, הכספים, השיווק, הפיתוח, משאבי אנוש - בעצם בכל יחידה ארגונית.

מצד אחד יעמוד הפיתוי לצמצם עובדים, לחסוך בהוצאות שכר ולהשתפר תפעולית.

מצד שני מהלכים שכאלו יערערו כל ארגון, יגרמו לפגיעה באקוסיסטם, יפגעו ביחסים עם העובדים ובחיבור שלהם לארגון.

אין מה לעמוד מול הקידמה, זה יקרה בהיקפים כאלה ואחרים

אחת המיומנויות החשובות למנהלים היום היא חשיבה אסטרטגית. מיומנות ניהול ותיקה אשר מקבלת משנה תוקף בתקופה זו. בסיס החשיבה האסטרטגית היא ניתוח ההווה מול מגמות עתיד, כיצד לעמוד במטרות ארגוניות-עסקיות ואילו צעדים צריך לעשות, כדי להצליח.

מנהלים צריכים כבר היום להיערך ולהכין תוכניות ל"יום שאחרי" פריצת המכונות.

ארגונים שיתפסו לא מוכנים ו ינסו לגשר על הפערים בתוכניות מאולצות בלי האיזון הנדרש, יפגעו בארגון עצמו (וכמובן בעובדים).