5 הרגלי עבודה שהתפתחו במהלך המגיפה ששווה לשמר במציאות החדשה
השיבוש שיצרה המגיפה הפך את כל מה שהכרנו על אופן ביצוע העבודה.
יחד עם השינויים הקיצוניים, הסגרים ואי הודאות, אנו יודעים שהעבודה לרוב לא נפגעה, נוצרו צורות עבודה חדשות ונבנתה דינמיקה ייחודית בין הארגון מול העובדים ובקרב העובדים עצמם.
עכשיו, כאשר ארגונים חוזרים למציאות בה עבודה גמישה היא עובדה קיימת ונבנית שגרה חדשה (new normal), קיימים מספר הרגלים שסיגלנו לעצמנו בשנה האחרונה ששווה לשמר על מנת להמשיך לטפח צורות עבודה ולשמור על יעילות ותפוקה.
#1 להסתגל במהירות לשינויים - המגיפה פרצה ושריר הסתגלנות הופעל מייד. ארגונים אימצו שיטות עבודה חדשות תוך ימים, עובדים המשיכו לתת תפוקה בסביבה חדשה והעבודה המשיכה (כמעט) כסדרה. ההמשכיות במצב קיצון כמו סגר היא הוכחה כי אנו אנשים סתגלניים אשר מסוגלים להתאים עצמנו למציאות שלא הכרנו ולדעת לפתור בעיות לבדנו. אנו עומדים בפני שינויים מהירים בעקבות שילוב הדגיטל והטכנולוגיות החכמות בסביבות העבודה. הניסיון שצברנו במהלך המגיפה יכול לעזור לנו להסתגל לשינויים שיתרחשו בעולם העבודה העתידי (שהוא כבר כאן).
#2 לנהל תקשורת קשובה ועיניינית - העבודה דרך הזום יצרה מצב חדש בו לא ניתן בקלות להיכנס לדבריו אחד של השני. מגבלת הזום חייבה אנשים להקשיב עד הסוף, לרשום הערות תוך כדי ולהתייחס עניינית. בנוסף המדיום הוירטואלי חייב אנשים לדבר בצורה ממוקדת בלי הרבה "סיפורים" כדי לא להתיש את המשתתפים. צורת תקשורת זו שהוכחה כיעילה והייתה חלק מהסיבות להצלחת העבודה מרחוק, יכולה להיות בסיס לניהול דיאלוגים בעתיד ולהקשבה פתוחה בין האנשים.
#3 להיות מי שאתם - העבודה מרחוק זימנה סיטואציות חדשות, לעיתים משעשעות, כמו חיות הבית שנכנסות לפריים, שיחה עם תינוק על הידיים או (אי הסתרה של) בלגן בבית. מצבים אלו הורידו את מחסומי ההגנה בהפרדה בין בית ועבודה והציגו את העובדים כיותר פגיעים. ויתור על הצגה עצמית של "מושלמות" שהייתה נהוגה לפני המגיפה דווקא פותחת פתח לכנות והבנת הקשיים בעבודה ובשילוב בית-עבודה. הצגת פגיעות עוזרת לפתח אמפתיה מצד המנהלים, פותחת נושאי שיחה חדשים בין עמיתים ומחברת יותר את הצוות.
#4 לאמץ את הדיגיטל - האימוץ המהיר בשימוש בזום וביישומים טכנולוגיים נוספים ענה לתקנות הריחוק החברתי. העובדים נדרשו לעבוד בעזרת יישומים טכנולוגיים. ההיענות הייתה כמעט מלאה - זה הבסיס להצלחת העבודה מרחוק. גם העובדים שפחדו מהדיגיטל כבשו את הפחד ואימצו את העבודה הדיגיטלית. כפועל יוצא התברר שאימוץ הדיגיטל אינו נורא כפי שהצטייר לפני המגיפה. בסביבת העבודה הדיגיטלית נצטרך לעבוד עם עוד יישומים טכנולוגיים שיעזרו לנו לבצע פעולות שונות כמו ניהול העבודה הגמישה (יישום כמו centralf.com), חיזוק התקשורת והשיתוף (קהילות עובדים), מעבר של תוכנות ארגוניות לענן ועוד. גם כאן האימוץ יותר קל ממה שנדמה.
#5 לארגונים, לחזק את האנושיות - העבודה מרחוק והמצב בו העובדים נשארו פתאום "לבד", חייבה את הארגונים להתייחס לעובדים כאינדיבידואלים ולא רק כחלק מצוות. לכל עובד.ת היו את האילוצים שלו.ה וארגונים היו חייבים להתחשב בצרכים הייחודיים שלהם.ן . במקביל נדרשו הארגונים לשמור על זיקה בינם ובין העובדים המרוחקים והתבצעו פעילויות שונות לשמר את רוח הצוות גם כאשר לא נמצאים יחד. מרבית העובדים חזרו "אחרים" מהמגיפה, האנושיות מצד הארגון בכלל ומהמנהלים בפרט נדרשת כחלק מהשגרה החדשה ופיתוח מערכת יחסים חדשה מול העובדים.
תוך כדי כתיבה עלו לי עוד מספר נושאים אותם ניתן לשמר (wellbeing, שילוב בית-עבודה, שילוב נשים, אמון ומשוב ועוד) אבל לא רוצה לחפור.
Comments