האם אנו במהפכה תעשייתית חמישית?

מהפכה זו מילה גדולה. למזלנו להיסטוריה יש סטנדרטים די קשיחים לפני שהיא נותנת את התואר הזה. המהפכה תעשייתית היא לא סתם טכנולוגיה חדשה שנכנסה לעבודה; היא רעידת אדמה שמשנה שלושה דברים מהיסוד: איך אנחנו מייצרים, כמה זה עולה לנו, ובעיקר - מה התפקיד האדם בתוך כל זה.

הקיטור הוציא אותנו מהשדות, החשמל הדליק את פסי הייצור, והמחשב הפך אותנו למעבדי נתונים. עכשיו, כשאנחנו עומדים מול היכולות של הבינה המלאכותית – מסוכני AI משרדיים ועד לקובוטים תעשייתיים שנטמעים בסביבת העבודה – נשאלת שאלה פשוטה:האם אנחנו מחליפים מנוע למנוע חזק יותר, או שהחלפנו דגם ואנחנו נוסעים למקום אחר לגמרי?

יש כאלו שיגידו שכל המספור הזה, 4.0 או 5.0, זה הכל מיתוג, שזו בסך הכל אותה האוטומציה הישנה והטובה, רק עם סטרואידים. לפי הגישה הזו, סוכן AI שמבצע פעולות או בינה שכותבת קוד או רובוט במפעל הם בסך הכל גרסה משוכללת של האקסל או פס ייצור. המכונה עדיין עושה את מה שאמרנו לה, רק מהר יותר - יעילות נשארה מטרת העל. כלומר אנחנו עדיין בתוך המהפכה הרביעית, פשוט עם כלים עם יכולות מטורפות.

אני מסתכל על זה אחרת. אני לא רואה רק כלים, אני רואה שותפים. זה התנאי אשר משנה את הכל.

מהפכה 4.0 הביאה לנו את הדיגיטציה בשיאה. היא נתנה לנו פתרונות עוצמתיים – כלים ומערכות מהירות ומדויקות להפליא, שפעלו בתוך ממשקים סגורים וידעו לבצע את המשימה שלהן בשלמות, כל עוד הן נשארו בתוך הגבולות שהוגדרו.

המטרה במהפכה 4.0 הייתה Doing, לעשות יותר בפחות זמן. מהפכה 5.0 עוסקת ב-Being, להיות שותפים, לא רק לעבוד יחד - מאוטומציה לשיתופיות.

תחשבו על סוכני ה - AI החדשים. הם כבר לא רק מבצעים פקודות; הם מבינים הקשר, מציעים אלטרנטיבות ותומכים בקבלת החלטות מורכבות בזמן אמת.  או תסתכלו על הרובוט Proteus של אמזון – זהו הרובוט האוטונומי הראשון שתוכנן לעבוד במחסנים לא בתוך מתחם מגודר, אלא לצד העובדים. הוא לא מחליף אותם, אלא משתלב בתנועה שלהם ומבצע את השינוע הכבד והסיזיפי, בזמן שהאנשים מתפעלים את המערכת המורכבת ומקבלים את ההחלטות החשובות. 

נדמה לי שלראשונה המכונה מפסיקה להיות כלי בארגז הכלים והופכת להיות חלק מהצוות. היא משחררת אותנו לא כדי שנעבוד יותר, אלא כדי שנוכל סוף סוף לחזור להיות "אנושיים" – לעסוק בחיבורים ששום אלגוריתם לא יבין. לפי האיחוד האירופי, זהו בדיוק הלב של Industry 5.0: המעבר מיעילות טכנולוגית לרווחה אנושית וחוסן.

לדעתי, המציאות הנוכחית לא רק עומדת בתנאים של מהפכה חדשה, היא מגדירה אותם מחדש. זה אולי נשמע כמו סמנטיקה, אבל זה ההבדל בין מנהל שמנסה להחליף עובד באוטומציה, לבין מנהל שמבין שהוא נדרש להגדיר מחדש את חלוקת המשימות כדי לאפשר לאדם ולמכונה לעבוד בסנכרון מלא. השאלה היא כבר לא מתי הטכנולוגיה תבשיל, אלא מתי הארגונים שלנו יבשילו להבין שהם לא צריכים עוד 'כלי עבודה' – הם צריכים תפיסה חדשה של שותפות.