top of page
כשהבינה מפסיקה לעזור
יש נקודה שבה AI מפסיק לעזור ומתחיל להפריע. עד הנקודה הזו התוצרים משתפרים, מעבר לה הם מתחילים להחליש. זו נקודה שקופה, לא טכנולוגית, ערכית, שלרוב לא מזהים אותה. כאשר ארגונים מודדים אימוץ טכנולוגיה חדשה, המדד הבסיסי לרוב בנוי סביב שאלה אחת, אחוזי שימוש. ככל שהמספר עולה, נדמה שאנחנו מצליחים. אבל הבינה המלאכותית היא לא סתם עוד טכנולוגיה, היא עובדת לצד העובדים. אחוזי שימוש זה יפה אבל אפשר להחמיץ דבר עדין יותר, עובדים שאיבדו את הביטחון בעצמם. זה שעובד מתייעץ עם הצ'אט על כל החלטה לא
זמן קריאה 3 דקות
זו לא המשימה, זה הערך
יש אתגר ניהולי שכמעט אף אחד לא מדבר עליו, מה מנהלים עושים עם הזמן שמתפנה לעובדים שלהם? אנחנו מדברים בלי הפסקה על הכלים ועל המהפכה הטכנולוגית, אבל הרבה פחות על הרגע שבו מנהל מוצא את עצמו מול עובד שסיים ביום שלישי בצהריים עבודה של שבוע שלם. זה לא תרחיש תיאורטי. מחקר של BCG בשיתוף חוקרים מוורטון, הרווארד ו-MIT מצא כי שימוש נכון בבינה מלאכותית מחוללת מקצר את זמן ביצוע המשימות ב-25% בממוצע. כאן נוצר הוואקום. הטכנולוגיה פינתה את הזמן, אבל המבנה הארגוני והגדרות התפקיד נשארו מאחור.
זמן קריאה 2 דקות
הבלוג
bottom of page