עמית דיגיטלי. ניהול אנושי.

הפגישה התחילה כרגיל, ראש הצוות הציג סקירת ביצועים, התקדמות פרויקטים ועמידה ביעדים. בשקופית הרביעית עלה מבנה הצוות המעודכן. בין חברי הצוות הופיע שם חדש, צ'רלי, סוכן הבינה המלאכותית שמנטר שגיאות. אווטאר, חתימה במייל, שולח התראות. כל החדר חייך בהערכה, זה ממש סימן שאנחנו מתקדמים בעידן הנכון. כשכתבתי על דמוקרטיזציה של הניהול דיברתי על עובדים שמנהלים סוכני AI. במקביל נתקלתי בשאלה אחרת, מקדימה יותר. איך בכלל נכון לחשוב על הסוכן עצמו, ככלי, כעובד, כחבר צוות? זה לא רק השם, זו קביעה שת

בשיאה של ההשקה הנוצצת עם כל הבלונים, הקאפקייקס בצבעים, הבאנרים על הקיר "AI בשירותכם", עלתה המנכ"לית לבמה והכריזה בהתרגשות על העידן החדש של הארגון, איך הבינה המלאכותית תשפר את העבודה וקראה לעובדים להתנסות ולהשתמש באופן חופשי. השיפור הורגש כמעט מייד, הניסוחים של ניירות עמדה השתפרו, מצגות הפכו למהוקצעות ודיווחי סטטוס הפכו למפורטים. עם אחוזי שימוש גבוהים ותוצרים משופרים, נדמה היה שהארגון התניע. אבל לא כל הנוצץ זהב. אחרי כמה זמן פתאום אפשר היה לזהות שחלק מהתוצרים נשמעים אותו דבר.

יש נקודה שבה AI מפסיק לעזור ומתחיל להפריע. עד הנקודה הזו התוצרים משתפרים, מעבר לה הם מתחילים להחליש. זו נקודה שקופה, לא טכנולוגית, ערכית, שלרוב לא מזהים אותה. כאשר ארגונים מודדים אימוץ טכנולוגיה חדשה, המדד הבסיסי לרוב בנוי סביב שאלה אחת, אחוזי שימוש. ככל שהמספר עולה, נדמה שאנחנו מצליחים. אבל הבינה המלאכותית היא לא סתם עוד טכנולוגיה, היא עובדת לצד העובדים. אחוזי שימוש זה יפה אבל אפשר להחמיץ דבר עדין יותר, עובדים שאיבדו את הביטחון בעצמם. זה שעובד מתייעץ עם הצ'אט על כל החלטה לא

ארגונים שהשקיעו השנה מיליונים באימוץ AI, מנהלים את העובדים שלהם לפי הגדרות תפקיד שנכתבו לפני העידן הנוכחי. כולם בסדר עם זה ולא מרגישים תחושת דחיפות לעדכון. זה הגיוני, כשהשינוי מגיע מכל כך הרבה כיוונים בו זמנית קשה לקבוע תעדוף. במיוחד כשמשימה זו היא אחת מהמורכבות, בעיצוב מחדש של תפקידים צריך לפרק, להבין מה במציאות השתנה, ולהרכיב מחדש. זו עבודה מקיפה הדורשת עבודה רוחבית, סוג אחר של חשיבה וזמן. כל זה מתרחש בזמן שהמציאות סביב הארגון ממשיכה לנוע, איתו או בלעדיו. לפני שבע שנים כשה

זה כבר הפך לריטואל קבוע: עוד כותרת, עוד חברה, עוד פיטורים "בגלל ה AI". זה מתחיל בענקיות הטק וממשיך בחברות כמו נייקי, UPS, סיטיגרופ ועוד. ברגע שהמסר מהמנכ"לים הוא שהבינה המלאכותית "עושה עבודה טובה יותר", המשמעות ברורה - בהתמודדות אל מול האפשרויות שמציעה הבינה המלאכותית, המנהלים בוחרים (שוב) בפתרון הקל - אוטומציה של תהליכים במקום שדרוג היכולות. הבחירה הזו אולי מציגה חיסכון מיידי בעלויות, אך יש לה השלכות ומחיר ארגוני בטווח הארוך, החל מ ערעור הביטחון התעסוקתי ושבירת האמון של העוב