עמית דיגיטלי. ניהול אנושי.

הפגישה התחילה כרגיל, ראש הצוות הציג סקירת ביצועים, התקדמות פרויקטים ועמידה ביעדים. בשקופית הרביעית עלה מבנה הצוות המעודכן. בין חברי הצוות הופיע שם חדש, צ'רלי, סוכן הבינה המלאכותית שמנטר שגיאות. אווטאר, חתימה במייל, שולח התראות. כל החדר חייך בהערכה, זה ממש סימן שאנחנו מתקדמים בעידן הנכון. כשכתבתי על דמוקרטיזציה של הניהול דיברתי על עובדים שמנהלים סוכני AI. במקביל נתקלתי בשאלה אחרת, מקדימה יותר. איך בכלל נכון לחשוב על הסוכן עצמו, ככלי, כעובד, כחבר צוות? זה לא רק השם, זו קביעה שת

בשיאה של ההשקה הנוצצת עם כל הבלונים, הקאפקייקס בצבעים, הבאנרים על הקיר "AI בשירותכם", עלתה המנכ"לית לבמה והכריזה בהתרגשות על העידן החדש של הארגון, איך הבינה המלאכותית תשפר את העבודה וקראה לעובדים להתנסות ולהשתמש באופן חופשי. השיפור הורגש כמעט מייד, הניסוחים של ניירות עמדה השתפרו, מצגות הפכו למהוקצעות ודיווחי סטטוס הפכו למפורטים. עם אחוזי שימוש גבוהים ותוצרים משופרים, נדמה היה שהארגון התניע. אבל לא כל הנוצץ זהב. אחרי כמה זמן פתאום אפשר היה לזהות שחלק מהתוצרים נשמעים אותו דבר.

זה כבר הפך לריטואל קבוע: עוד כותרת, עוד חברה, עוד פיטורים "בגלל ה AI". זה מתחיל בענקיות הטק וממשיך בחברות כמו נייקי, UPS, סיטיגרופ ועוד. ברגע שהמסר מהמנכ"לים הוא שהבינה המלאכותית "עושה עבודה טובה יותר", המשמעות ברורה - בהתמודדות אל מול האפשרויות שמציעה הבינה המלאכותית, המנהלים בוחרים (שוב) בפתרון הקל - אוטומציה של תהליכים במקום שדרוג היכולות. הבחירה הזו אולי מציגה חיסכון מיידי בעלויות, אך יש לה השלכות ומחיר ארגוני בטווח הארוך, החל מ ערעור הביטחון התעסוקתי ושבירת האמון של העוב