עמית דיגיטלי. ניהול אנושי.

כותרת כתבה בנושא מנהיגים צעירים הצומחים במחאה הביאה לא מעט תגובות פגועות של בומרים (או איקסים) - הינה הדור הצעיר היהיר, האגוצנטרי, המנותק, מבטל את כל מורשת הדורות הקודמים. חוצפנים העומדים מול הדור שגידל אותם ואומרים להם - נכשלתם. אני דווקא חושב שהאמירה נכונה תחשבו על זה, ב 2011, כאשר היו בני 9, הם ראו את ההורים, אחים, אחיות שלהם זועקים לצדק חברתי בהפגנות ענק ומחאה עצומה שהתמסמסה בלי שום אפקט. מאז דממה. דור שגדל על כישלון המחאה החברתית, מבין כמה קל היה לפרק אותה והחליט שהפעם

שומע על ארגונים המגיעים למפגשים על מהפכת הבינה המלאכותית המחוללת (Generative AI) כדי להבין איך אפשר להטמיע את יישומי הבינה בארגון וכיצד הם יכולים לשפר את פעילות. אומר לעצמי, עוד פעם הם חושבים שנמצא הגביע הקדוש שישפר להם את הארגון? כאילו מה, עוד לא למדו שהטכנולוגיה לכשעצמה לא יכולה לעשות דבר? רק לפני 4-5 שנים בשיא ה הייפ סביב ""הטרנספורמציה הדיגיטלית"" היה דיבור שהנה הדיגיטל ישביח את התנהלות הארגון ויביא פתרונות לסביבת העבודה. בפועל כמעט כלום לא קרה. נהפוך הוא, פרויקטים נכשלו

בעקבות הפרסומים על השפעות הבינה המלאכותית בעצירת גיוסים ב IBM ופיטורים במורגן סטנלי החל, שוב, דיבור על מכונות אשר עומדות להחליף את העובדים. הפעם בצורה מוגברת, מוחשית מתמיד, אפשר לומר על גבול הפניקה. מצטער, לא שותף לתחושות המטלטלות. ראשית, האדם תמיד הרגיש מאויים מהטכנולוגיה. בשנת 1839 ראה הצייר הצרפתי פול דלארוש (Paul Delaroche) לראשונה תצלום מודפס וזעק "היום הציור מת" 😀 כל התקדמות טכנולוגית, החל בקיטור, לוותה בנבואות זעם והמציאות המשיכה וממשיכה להתפתח. גם כשהחלה המהפיכה התעש

כל מי שהתנסה בבוטים של הבינה נדהם ממהירות התגובה. כל שאלה, כמעט בכל נושא, גם אם מורכבת זוכה למענה מיידי. על איכות התשובות אפשר להתווכח, אבל אין עוררין על מיידיות התגובה. המכונה יוצרת עבורינו את המענה ההתחלתי, הטיוטא הראשונה של מה שאנו רוצים לבצע. מה קורה כאשר הבוטים עוזרים לנו לבצע את המשימות במקום העבודה? לנסח בריף שיווקי, לכתוב הצעת מחיר או למצוא לידים מתוך מערכת ה CRM. המכונה מפיקה בזמן קצר את התשובה והעובדים נדרשים לעשות התיקונים או ההתאמות. נראה כי העבודה תתבצע מהר יותר

סאטייה נאדלה הוא דמות מופת בעולם הניהול וכל פעם ממחיש את זה מחדש. זה שהתחיל מלמטה וטיפס עד כס המנכ"ל. איש הפיתוח שבשנת 1993 עשה דמו על יכולות ויז'ואל בייסיק באקסל מכריז 30 שנה לאחר מכן, כמנכ"ל ויו"ר, על עתיד העבודה עם שימוש בבינה מלאכותית. המנכ"ל עם הראיה החזונית שקיבל חברה אפרורית עם פוליטיקה פנים ארגונית מזעזעת והפך אותה חברה מובילה גם בטכנולוגיה וגם בין החברות שכולם רוצים לעבוד בהן. זה ששינה את האסטרטגיה של קודמו, סטיב באלמר, כאשר זנח את המיקוד במערכות הפעלה והחליט להתמקד

זה באמת יוצא דופן לראות את קצב האימוץ של ChatGPT, ומדהים לראות את השימושים המגוונים והמרשימים מהתשובות והכיוונים שהכלי נותן (וגם הפך לבאזזוורד מאוד מרשים). ** למרות היכולות המדהימות, אני עדיין ספקן *בשלב זה* מבחינת הכלי עצמו, הוא מחזיק מידע לא עדכני, הוא תקוע ב 2021, הוא סובל לעיתים מהזיות (hallucinations) כאשר הוא נותן תשובות מומצאות בביטחון מוחלט וגם לא נותן סימוכין לקביעות שלו. הבעיה העיקרית שלי היא דווקא מול התוכן שלו. הבוט יכול לעבור מבחני רפואה, עריכת דין או MBA, לכתוב

שנת 2016, קולין קאפרניק, כוכב פוטבול אמריקאי, כורע ברך במהלך השמעת ההמנון כמחאה על מקרי המוות של אפרו-אמריקאים על ידי כוחות המשטרה. הימים, ימי שלטונו של טראמפ שלא פספס הזדמנות לתקוף את 'חוסר הפטריוטיות', קרא לראשי ליגת הפוטבול (NFL) לשחרר את קאפרניק והשחקנים שהלכו בעקבותיו ושיסה את תומכיו בשחקנים "הסוררים" שביזו לדבריו את ההמנון. שנתיים לאחר מכן, מול דעת קהל עוינת והלך הרוח של תומכי טראמפ המוסתים החליטה הנהלת נייקי כי קאפרניק יוביל את הקמפיין לציון 30 שנים לסלוגן המפורסם שלה.

כולם התלהבו לאחרונה מהתמונות שנוצרו על ידי הבינה המלאכותית ועפו על היצירתיות שהמכונה מייצרת. זה כיף לראות אנשים ההופכים למלכים, רוזנים, לוחמים, ילדי פרחים או את תוצרי יישום dall-e2 המאפשר ליצור אמנות מתיאור המנוסח במשפט הכי אבסורדי שאפשר. אנשים בעיקר נהנים כי זה סוג של אנטרטיימנט אבל לא מבינים לעומק ולא מקשרים בין מהפכת ה AI וההשפעה שלה על עולם העבודה. מקבלים המחשה על היכולות המטורפות של הכלים הטכנולוגיים ולא מפנימים כי התפתחות הבינה המלאכותית הולכת לסחרר את סביבת העבודה,

ההתפטרות הגדולה היא לא מושג חדש בשנת 1913 חווה הנרי פורד נטישה המונית של עובדים התקופה, המהפכה התעשייתית השניה - התפתחות תעשייתית מהירה, קווי היצור עוברים אוטומציה, השימוש בחשמל מאפשר ייצור המוני. יחד עם נפלאות המיכון והתפתחות הטכנולוגיה אופי העבודה השתנה. העובדים נדרשו לבצע על פס הייצור אותה פעולה בצורה מונוטונית שוב ושוב, למעשה הפכו לחלק מהמכונות בעצמם (כמו בסצנת המפעל המפורסמת של של צ'רלי צ'פלין בסרט 'זמנים מודרניים' אשר נוצר מאוחר יותר). במפעל של פורד מערכות הייצור עובדות

שמחתי לפרסם פוסט אורח בבלוג של אנשי העולם החדש על אחד הגורמים המובילים את התפטרות העובדים היום, סביבת עבודה רעילה. אם פעם עובדים אשר חוו סביבה רעילה היו מוכנים "להוריד את הראש" ולהמשיך כי העבודה הייתה חשובה או לספוג את האווירה בגלל מחויוביות כאלו ואחרות. היום מסתמן שינוי בתפיסה. עובדים לא מוכנים לקבל סביבה בה הם מובנים מאליהם. הם לא יהססו לעזוב למקום עבודה אחר בו מצבם משתפר, לאו דווקא בשכר, בסביבת העבודה. ההקשר לתופעת התפטרות הגדולה, מציג את צד העובדים. מהצד הארגוני לסביבת עב

הפרישה של סימון ביילס אמורה להיות נורת אזהרה מהבהבת אצל מנהלים ומקבלי ההחלטות בארגונים. מה הקשר בין המתעמלת המחוננת והעובדים? שניהם משאבים אשר אמורים לתת תפוקה - ביילס במדליות והשגיות, העובדים בעמידה במשימות. קבלנו המחשה חיה מה קורה מעודף לחץ, דרישות וצפייה - קריסה מנטלית. לא סתם ציטטתי את ביילס, אף אחד לא אוהב להיות משאב. צריך לזכור שיש אנשים מאחורי הדרישות. החוסן של העובדים הוא מפתח להצלחת ארגונים. עם כל הלחץ חייבים לתת מקום לרווחת העובדים, לשמור על בריאותם הנפשית והפיסית.

מבקר המדינה פרסם השבוע דו"ח ביקורת על עבודת משרד החינוך בהקניית מיומנויות עתיד כחלק מהכנת תלמידים לעולם העבודה העתידי. שורה תחתונה, כישלון! המבקר מציג במסמך ארוך ומפורט את הסיבות לאי ההצלחה. חילצתי 4 סיבות אשר להשקפתי רלוונטיות להתנהלות ארגונית בתכנון הקניית מיומנויות לעובדים: #1 לחשוב בגדול, לפעול בקטן - אי אפשר להקנות את כל המיומנויות. צריך להתמקד בהתחלה במספר מצומצם של מיומנויות קריטיות לארגון. אחרי ההצלחה בתהליך הלמידה, כאשר יש איזושהי מתודה או ניסיון מעשי, ניתן להרחיב למ

לאחרונה התחזקה השיחה סביב כישורים ומיומנויות. מושגים כמו reskilling, upskilling (ולמתקדמים outskilling) הפכו ליותר שכיחים. ארגונים מבינים את חשיבות נושא הקניית מיומנויות לעובדים בעידן הדיגיטלי. כטבעו של נושא נפוץ, רואה גם שימוש שלא תמיד מתאים להקשר או לתפיסה, סוג של נהירה אחרי רעיון. בהרבה מקרים הוא נשאר כמושג לא מגובש ש'צריך לעשות' מבלי להבין איך. מתעסק עם הנושא ועלו לי מספר תובנות, אשמח לשמוע דעתכן.ם >> הקניית המיומנויות לא עומדת בפני עצמה - אי אפשר להקנות מיומנויות סתם כך

כיום, בעידן הדיגיטל כאשר שילוב טכנולוגיה ואוטומציה משנה את ההתנהלות העסקית, התפיסה הארגונית וסביבת העבודה, עומדים הארגונים בפני זעזועים רבים. מתוך הכאוס עולה תובנה אחת ברורה, העובדים הם המפתח להצלחה. HR, כאחראים על ההון האנושי, נדרשים להתאים עצמם למציאות, ולשנות אסטרטגיות/ תהליכים על מנת לחזק את כוח העבודה ולשפר ביצועים. הם גם צריכים למצוא דרכים להבדיל את הארגון כדי למשוך עובדים חדשים ובמקביל לשמור על עובדים קיימים. אז מה קורה היום? מגוון פעילויות מקבילות לעיצוב החוויה הכוללת

תכלית הפכה להיות אחת המילים הפופולריות בעולם העיסקי. באמזון, למשל, מצאתי כ 420 ספרי ניהול/ עסקים/ מנהיגות שיצאו לאור החל מ 2010 (ורק באנגלית) עם המילה Purpose בשם הכותר. זו באמת מילה חזקה ולא פלא שכל תחום משתמש במילה לחיזוק הפעילות שלו. אנשי השיווק מדברים על הגדרת התכלית של המותג לחידוד הייחודיות שלו, הערך שמביא לשוק והסיפור שמספר ללקוחותיו. אנשי הקריירה מדברים על איתור התכלית אישית בחיפוש אחר המשרה המתאימה ביותר ועוד. אני רוצה להתמקד בהגדרת התכלית בפן הארגוני, תהליך בו הארגו

סתגלנות, אדפטיביות (Adaptability), היא אחת מהתכונות הנחוצות ביותר בעולם העבודה העתידי. ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיות גורמות לשיבוש בכל תחום בו הן פורצות, נוגעות בכל תחומי החיים שלנו והמציאות בה אנו חיים. גם סביבת העבודה עוברת מהפך - דרך ביצוע העבודה משתנה, מקצועות נעלמים, תפקידים חדשים נוצרים ואפילו התפיסות הניהוליות מקבלות תפנית. השינויים כבר כאן, והם רק יתרחבו. זה לא טרנד שיחלוף, זו המציאות. אי אפשר להתעלם, אי אפשר לחכות שיעבור, עלינו להסתגל למציאות החדשה. אז אם פעם דיברו

בכל שיחה על עולם העבודה העתידי (או המהפכה התעשייתית הרביעית), לרוב יעלה הצורך ברכישת כישורים חדשים הנדרשים בסביבת העבודה הדיגיטלית, מיומנויות שיעזרו לאנשי הארגון לעבוד בסביבה עתירת טכנולוגיה. למרות ההסכמה ולמרות הבנת הנחיצות, מתברר שהיישום לא פשוט בכלל. גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית. פרופסור לינדה גרטון (Lynda Gratton) מבית הספר לעסקים של לונדון (London Business School) מונה 3 חסמים לרכישת מיומנויות, במיקוד על "המיומנויות הרכות". הסיבה הראשונה היא שאנחנו לא יודעים איך ללמ

נכון, זו אמירה כוללנית אשר נכונה תמיד, אבל כיום האמירה רלוונטית מתמיד. כאשר כל תחום עובר טלטלה/ שיבוש לאורך, לרוחב ובקצב מטורף, מנהלים נדרשים להוביל את הארגונים שלהם בתוך הכאוס הזה. יכולות ניהול טכניות בהחלט כבר לא מספיקות. כאשר מדברים על אתגרי הניהול ב מהפיכה התעשייתית הרביעית, אינטליגנציה רגשית הופכת לאחת מהמיומנויות החשובות ביותר. דניאל גולמן, אבי האינטליגנציה הרגשית, פרסם בשנת 2004 מאמר אייקוני 'מה הופך מנהיג?' עם מסקנה מאוד ברורה - מנת משכל וכישורים טכניים חשובים לניהול,

RPA - Robotic Process Automation קודם כל זה לא רובוט. אולי שיווקית קל יותר להציג את זה כך אבל זה ממש לא קשור לרובוטיקה. מדובר ביישום טכנולוגי המחקה את העובד בביצוע משימות, תוכנה המבצעת תהליכי עבודה. בעיקר תהליכים רוטיניים אשר לרוב לא דורשים שיקול דעת וכוללים גם שימוש במערכות מחשב ארגוניות שונות. איך זה מתבצע? מפרקים את תהליך העבודה, עושים מיפוי של תתי המשימות והכללים צעד אחר צעד ומזינים אותם לתוכנה. היום יש כבר יישומים שיודעים "להקליט" את הפעולות האנושיות ולהעביר באופן אוטומט

עתיד עולם העבודה